היה זה הקומיקאי גראוצו' מרקס שאמר: "למות? זה הדבר האחרון שאעשה". תכנון המוות הוא משהו שישראלים מעדיפים להימנע ממנו. בישראל, בניגוד לארה"ב למשל, התרבות של עריכת צוואות מאוד מצומצמת. במחקר האמפירי המעמיק ביותר שנעשה בישראל על הליכי הורשה, מצאה פרופ' דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב שרק 40% מהישראלים ההולכים לעולמם כתבו צוואה.
חוק הירושה מכיל כללי הורשה כלליים, שמתבססים על הנחות בדבר כוונותיו של אדם שלא כתב צוואה. אבל אם ההנחה הזו לא מתאימה למקרה הספציפי שלכם, או אם אתם רוצים לקבוע הוראות יותר אישיות ומותאמות לרצונכם ולרצון המשפחה, כדאי לשקול לערוך צוואה.
כך למשל, החוק קובע שאם אדם הולך לעולמו ומותיר אחריו בן או בת זוג וילדים, הוא למעשה התכוון להותיר לבן או בת הזוג מחצית מרכושו ואת המחצית האחרת לחלק בין ילדיו. אבל אם לא ערכתם צוואה ואתם הולכים לעולמכם במהלך סכסוך גירושין, כאשר במשרד הפנים אתם עדיין רשומים כנשואים, אז מחצית רכושכם יעבור למי שהיו אמורים להיות הגרושים שלכם.
ומה לגבי ילדים שאינכם בקשר איתם, או ילדים קטינים או בלתי אחראים כלכלית, שאתם רוצים לוודא שלא יירשו את כל רכושכם בבת אחת, אלא יקבלו אותו בצורה של קצבה? כל אלה מחייבים עריכת צוואה מיוחדת. דוגמה נוספת למצב שבו דרושה צוואה הן משפחות מורכבות, שלאחד ההורים או לשניהם יש פרק ב' וכמה ילדים ממערכות זוגיות שונות.
ברכות, החלטתם לערוך צוואה. איזה סוג מתאים לכם?
ואם כבר החלטתם לערוך צוואה, מה ההבדל בין צוואה רגילה ל"צוואה הדדית"? הצוואה ההדדית היא חדשה יחסית, היא התווספה לחוק הירושה בשנת 2005. יכולים לחתום עליה רק בני זוג ביחד, ובה הם מסדירים לא רק את מה שיקרה לחלקם ברכוש אחרי מותם, אלא גם את מה שיקרה לרכוש של בן/בת הזוג. צוואה רגילה נתפסת כמסמך פרטי ואישי, ואילו צוואה הדדית היא שילוב בין צוואה לחוזה, שכן זה מסמך בין שני אנשים.
נביט במקרה לדוגמה של נמרוד ונטע. הם נשואים כבר שלושים שנה ויש להם שלושה ילדים. נמרוד ונטע הם בעלים של חברת סטארט אפ שהונפקה לאחרונה. נמרוד ונטע אינם מתכננים למות כמובן, אבל רוצים לוודא שאם אחד מהם יילך לעולמו, הרכוש הרב שעמלו לצבור יחד יגיע בסופו של דבר לילדיהם. אף אחד מהם אינו רוצה להוריש מחצית מהרכוש בעת הפטירה לילדים, שכן חשוב להם שבן/בת הזוג יוכלו להמשיך לגור בביתם הנוכחי, ליהנות מן הרכוש המשפחתי ולחיות ברווחה. מצד שני, לא נמרוד ולא נטע יכולים לדמיין שהכספים הרבים שהרוויחו יגיעו לידי משפחה אחרת (נניח אם נטע תישא גבר חדש לאחר מותו של נמרוד, ולהפך). אם כל אחד מהם יערוך צוואה פרטית, אין ערובה לכך שכאשר אחד מהם יילך לעולמו, הצוואה לא תשונה לטובת אנשים אחרים. לכן, נטע ונמרוד מחפשים פתרון אחר.
צוואה הדדית היא התחייבות ארוכת טווח שקשה לבטל. הצוואה ההדדית מגבילה את יכולתו של בן/בת הזוג לשנות את צוואתו בעתיד, בניגוד לצוואה רגילה שניתן לשנות כמה פעמים שרוצים. זאת משום שהרעיון מאחורי צוואות הדדיות הוא שיש שני מצווים שמסתמכים האחד על השני, ולא מצווה אחד. זו אחת הסיבות שצוואות הדדיות מתאימות בעיקר לבני זוג שנשואים שנים ארוכות, כמו נמרוד ונטע, כאשר החשש השכיח הוא שבן/בת הזוג הנותרים בחיים, יפצחו בפרק ב' ויורישו את רכושם למשפחה החדשה ולא לילדים המשותפים מפרק א'.
צוואה הדדית טובה היא כמו חוזה טוב
הצוואה ההדדית השכיחה ביותר היא זו שבה בני הזוג קובעים כי לאחר פטירת אחד מהם, יעבור כל הרכוש לבן/בת הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם – יועבר כל הרכוש לילדיהם המשותפים. אבל צוואה הדדית טובה, כמו חוזה טוב, צריכה להיערך באופן יצירתי, שמדמיין כל מיני תרחישים בלתי צפויים, ממש כמו החיים.
לדוגמה: צריך לאפשר לבן/בת הזוג הנותרים בחיים לערוך שינויים מסוימים במצבי קיצון. כך למשל, אם בני הזוג בוחרים להוריש את כל רכושם לשלושת ילדיהם בחלקים שווים, עדיין יש להניח שאם אחד הילדים יתנכר לפתע להורה שנותר בחיים ויפקיר אותו, ההורה שנפטר היה רוצה לתת להורה שנותר בחיים את היכולת לתת לאותו ילד פחות רכוש.
דוגמה אחרת שמחייבת מחשבה נוספת היא מצב של בני זוג בפרק ב', שאין להם ילדים משותפים אך לכל אחד יש ילדים מנישואין קודמים, שמחליטים לערוך יחד צוואה הדדית, תוך שימוש בנוסחים סטנדרטיים. אם הם יערכו את ההסדר השכיח והפשוט של הורשה האחד לשניה, ולאחר מכן לילדים, ייווצר הסדר של מין רולטה רוסית לאחת מתוך שתי המשפחות, שכן אם בת הזוג תירש את בן הזוג, יוצא שהיא תעביר את מלוא הרכוש לילדיה שלה בלבד.
אבל גם אם הקפדתם על נוסח מפורט בנוגע לאיזו משפחה תירש בסופו של דבר את הרכוש לאחר לכתם של שני בני הזוג, ישנם מצבים נוספים שלאחרונה חוזרים על עצמם בסכסוכי ירושה, שאותם לא צפה המחוקק. כולם נעים סביב השאלה מה גבולות המותר והאסור לעשות ברכוש בפער הזמנים שבין פטירת הראשון לבין פטירת השני: האם מותר ליורש הראשון לעקוף את הוראות הצוואה ההדדית, ולהעביר את הרכוש שירש למשפחתו החדשה בעודו בחיים? החוק לא קובע דבר בקשר להעברה בחיים במצב כזה של רצון.
משמעות הדבר היא שאם נמרוד ונטע, למשל, ערכו צוואה הדדית שבה הם מתחייבים להוריש את הרכוש המשפחתי האחד לשני ולאחר מכן לילדיהם. אבל אחרי פטירתה של נטע, נמרוד פוגש את נירית ומבקש לשנות את צוואתו ולהוריש לנירית ולילדיה את כל רכושו, החוק אוסר על כך משום שהוא מניח שנטע לא היתה מסכימה לאפשרות הזאת. החוק מטיל סנקציה על בן/בת הזוג שנותרו בחיים ודורש כי לפני שיערכו צוואה חדשה, שאל לה לסתור את המקורית, יחזירו את מה שירשו לעיזבון.
כאן החוק ברור, אבל מה לגבי העברות של רכוש בחיים? שאלות כמו: האם נמרוד יכול להעביר את אחת מארבע הדירות שלו ושל נטע לנירית? האם הוא יכול להעביר על שם נירית את כל הדירות? האם הוא יכול למכור את אחת הדירות ולנסוע עם נירית מסביב לעולם? השאלות הללו נותרות ללא מענה. החוק לא חשב על אף אחת מן האפשרויות האלה, ולכן בעת עריכת הצוואה ההדדית, כדאי שנמרוד ונטע, או יותר נכון עורכת הדין שלהם, יחשבו על כל אלה.
ואם נשוב אל גראוצ'ו מרקס, אז יש בכל זאת משהו אחד חשוב שכדאי לעשות לפני המוות.
