בנר שמיני של חנוכה הלכתי עם משפחתי להדליק נר אצל חברים, להם ילדה בשם תמרה, בת גילם של ילדינו. בדרך לשם דיברתי עם ילדיי על ההרכב המשפחתי שלה; סיפרתי על יואב ואלון, בני זוג שרצו להביא ילד לעולם ולצורך כך פגשו את נטלי ויחד איתה הביאו לעולם את תמרה. שמעתי את בתי אלה מסבירה לאחיה התאום, יואל, בקנאה, שלתמרה יש שלושה הורים.
מה ילדיי מבינים שהמשפט הישראלי עדיין לא? בעשורים האחרונים יש יותר ויותר אנשים שחוברים יחד למטרה של הבאת ילד לעולם, מבלי שיש ביניהם קשר של זוגיות. לפעמים מדובר בזוג גברים שחובר לאישה, או זוג נשים שחוברות לגבר, באופן אשר מביא לכך שילד בא לעולם אל משפחה בת יותר משני הורים. לאחרונה נדונו בישראל שני מקרים שאתגרו את השאלה – כמה הורים יכולים להיות לילד. בשניהם החליט בית המשפט המחוזי כי בתי המשפט אינם יכולים להכיר בשלושה הורים, אלא אם כן המחוקק הישראלי יאפשר זאת בחקיקה.
מחקר חדשני מגלה איך גירושים משפיעים על ילדים, דרך עיניהם
הצעת חוק עומדת לשנות את האופן שבו אנחנו מסתכלים על זוגיות וכסף
גברים גילו שהונו אותם עד עכשיו. ותודה לבראבא ואתגר
היינו סתם עוד זוג שעובר את שברון הלב הכי גדול שאפשר לדמיין
באחד המקרים, רצו בנות זוג להביא ילד לעולם. לצורך כך, פנתה אחת מהן לגבר שהכירה משך שנים רבות עוד מילדותה באורוגוואי. בשנת 2014 נולד לה ולאותו גבר ילד ובשנת 2016 נולדה לו אחות. רק ההורים הגנטיים נרשמו בתור הוריהם, אבל בפועל, הילדים גודלו על ידי שלושתם. כשנשאלו על זהות הוריהם, הם כינו את בת הזוג בכינוי "אמא" ואת האם בכינוי "מאמא".
בנות הזוג עתרו לבית המשפט וביקשו שיינתן צו אשר יצהיר על בת הזוג שאינה האם הגנטית בתור אמם הנוספת של הילדים. האב התנגד לרישום זה. מעבר לרצון הדקלרטיבי שהמשפט ישקף את מציאות חייהם של הילדים, חשוב להבין את המשמעות האופרטיבית של עתירה כזו. רק הורה שרשום כהורה הוא בעל זכויות וחובות מלאים. הכוונה למשל לזכות להסדרי קשר עם הילד במקרה של פרידה בין בני הזוג, ולזכות לקבל החלטות הנוגעות לחייו של הילד, כמו גם לחובה לממן את צרכי הילד, ולזכות של הילד לרשת את ההורה. הזכויות והחובות האלה רלוונטיים גם במהלך החיים המשותפים אבל בעיקר, במקרים של פרידה בין בני זוג, שכן הורה שאינו רשום, עלול למצוא את עצמו, ללא כל זכויות ביחס לילד.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת בנות הזוג וקבע כי אין בסיס במשפט הישראלי להכרה בבת הזוג כאם חוקית, על אף שהילדים רואים בה דמות משמעותית וקוראים לה "אמא". בנות הזוג הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה גם כן. בית המשפט המחוזי לא הסכים להכיר בבת הזוג בתור הורה שלישי, על אף הורותה בפועל ביחס לילדים. בית המשפט אפילו קבע שאם יוכרו שלושה הורים, השלב הבא יהיה הכרה בתאים משפחתיים של ארבעה הורים, הכרה בקומונות, בתאים פוליאמוריים ועוד. הוא קבע שהורות הוא נושא חברתי ואמונתי, ומאחר שישראל היא מדינה בעלת מרקם חיים המחויב לערכי היהדות, לא ניתן להקיש מפסקי דין של מדינות זרות שכבר הכירו בהורות משולשת, אלא יש להמתין עם עניין זה למחוקק, ולא לאפשר שינוי כזה בפסיקת בתי המשפט.
עולם חדש מופלא
לאחרונה נדון מקרה נוסף שבו היה קשר גנטי או ביולוגי בין כל אחד משלוש הדמויות ההוריות לבין הילדים. באותו מקרה דובר בגבר הומוסקסואל, שנקרא לו אלון (שם בדוי) ואישה לסבית בשם אורית (שם בדוי) אשר היו מיודדים וחברו יחד למטרה של הבאת ילד משותף לעולם. אלא שבמשך שנים, הניסיונות לא הצליחו ואכזבתם היתה גדולה. בהמשך, התאהבה אורית בנילי, והשלושה החליטו להגשים את החלום של אורית ואלון בילד בכך שיישאבו ביציות מנילי אשר יופרו בזרעו של אלון ויוכנסו לרחמה של אורית שנשאה את העוברים, שהיו לתאומים.
הילדים נרשמו במרשם האוכלוסין כילדיהם של אורית ואלון בלבד, הואיל ולא ניתן במדינת ישראל לרשום שלושה הורים. עם זאת, אורית, אלון ונילי חתמו על הסכם משולש בו הצהירו על כוונתם ליצור מסגרת של הורות משותפת, כשלושה הורים. בשנת 2014 נילי ואורית נפרדו, ונילי פנתה לבית המשפט על מנת שיכיר באימהותה. המקרה הזה איתגר הרבה הנחות יסוד, והמחיש עד כמה ההגדרה של הורה היא תוצר של הנסיבות העובדתיות. כך למשל, בנסיבות לגמרי אחרות, אילו אורית היתה מקבלת תרומת ביצית מנילי בהתאם לחוק תרומת ביציות, נילי היתה נחשבת תורמת ביצית בלבד; ואילו אורית היתה יולדת ילד עבור נילי, אורית היתה נחשבת פונדקאית. אבל אף אחת מן ההגדרות האלה לא נראות מתאימות למשפחה מורכבת זו.
במסגרת ההליך, פגש השופט יהורם שקד את הילדים, במפגש שתואר בפסק הדין כמרגש ביותר. השופט קבע כי "ניכר מעל לכל ספק כי בחוויה של הילדים, יש להם אבא ושתי אמהות". האב והיועץ המשפטי לממשלה לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעור; באפריל 2020 התהפך פסק הדין ובית המשפט המחוזי פסק שוב כי אין בישראל הורות משולשת. השופט שוחט ציטט באופן רגיש משירה של אלה כנען "משפחות", בעודו מוסיף לשיר את השורה: "שלושה שחברו להם יחדיו, להביא לעולם ילד נאהב", אבל הוא עדיין סבר שההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות מקדימות את הדין שנאלץ להמשיך לדדות אחריהן באיטיות, וקבע שלא ניתן לקבל את העתירה לרישום הורה שלישי.
בספרו של אלדוס האקסלי "עולם חדש מופלא" מתואר עולם עתידני שבו באים ילדים לעולם באמצעים טכנולוגיים שאינם מצריכים הולדה מרחמה של אישה, אלא נוצרים על ידי תאי זרע שמופרים עם תאי ביצית במעבדות פוריות וגדלים באינקובטורים. אנחנו אמנם עדיין לא שם, אבל העידן הגנטי והשימוש הגובר בעשורים האחרונים בטכניקות הולדה מלאכותיות הן אחת מן ההתפתחויות הדרמטיות היוצרות מציאות משפטית וחברתית חדשה.
פסקי הדין הדנים באפשרות של שלושה הורים מהווים צוהר אל "העולם החדש והמופלא" שבו אנו חיים בכל הנוגע לתצורות משפחה שונות שקיימות היום בחברה הישראלית, שהן שונות מן המשפחות הקלאסיות. המחוקק איננו מצליח להדביק את הקצב של העידן הטכנולוגי – ונותר שמרני ולא רלוונטי, ובמוקדם או במאוחר, בתי המשפט יצטרכו לייצר את המשפט החדש בכל הנוגע להורות. מרגע שבתי המשפט הכירו בהורות שאינה בהכרח גנטית – כמו למשל בהורות שנוצרת מתוך זוגיות, באמצעות הכלי המשפטי הקרוי צו הורות פסיקתי – נדמה שנראה יותר ויותר מקרים שיאתגרו את גבולות הגזרה הללו בהתאם לזמנים המשתנים ולפלאי הטכנולוגיה. ועדיין נותרו שאלות פתוחות, כמו האם ניתן לתת צו הורות פסיקתי באופן שיוצר שלושה הורים – למשל: שני הורים גנטיים ובן או בת הזוג של אחד מאלה.
מנגד, במדינות שונות בעולם כבר הכירו באפשרות שלילד יהיו יותר משני הורים. פסק הדין הראשון בעולם בו הוכרו שלושה הורים לילד ניתן בשנת 2007 על ידי בית המשפט הגבוה של אונטריו, קנדה. הוא הכיר בשלושה הורים לתינוקת, על אף שהיה קשר גנטי וביולוגי רק בין שניים מהם. בעקבות פסק דין זה, גם תוקן החוק בשנת 2016 כך שנכללה הגדרה רחבה של הורות הכוללת, בין השאר, בן זוג של ההורה הביולוגי וצדדים להסכם הורות. בארה"ב, קליפורניה היתה המדינה הראשונה שהעבירה, בשנת 2013, תיקון לחוק שמאפשר לבתי המשפט לקבוע כי יותר משני הורים הם הוריו של ילד, במקרה בו הכרה בשני הורים בלבד תגרום נזק לילד – משום שהיא תעלים מחייו הורה נוסף שמילא אחר צרכיו הפיזיים והפסיכולוגיים. מדינות נוספות בארה"ב הלכו בעקבות קליפורניה ואפשרו הכרה בשלושה הורים לילד.
בישראל, במארס 2018, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות באופן שיתאפשר לבית המשפט להכיר בתאים משפחתיים של ריבוי הורים, ואולם זו הוסרה מעל שולחן הכנסת כבר בדיון המקדמי.
אבא שלי ז"ל נהג לומר שאם רוצים לדעת מה יקרה בישראל צריך להסתכל על ארה"ב, אבל 20 שנה אחורנית. זו הסיבה שאבי היה ללעג של השכונה כאשר בשנות ה-70 של תל אביב, כשלא היתה עדיין מצוקת חניה, התעקש לרכוש שני מקומות חניה בבניין שלנו. כאמור, מדינת קליפורניה הכירה באפשרות המשפטית של קיומם של שלושה הורים לילד בשנת 2013. מעניין אם אבי צדק. כנראה שצריך לחכות לשנת 2033 כדי לגלות.
