הקשר בין אחים ואחיות מגיע סוף סוף לבתי המשפט בישראל
אחד הקשרים המשמעותיים בחיינו קיבל לאחרונה את המעמד המשפטי הראוי לו. זה קרה בעקבות בקשת שני אבות ישראלים להעניק לשלוש בנותיהם סטטוס חוקי כאחיות
כשחושבים על דיני משפחה, בדרך כלל עולה תמונה של פירוק קשר זוגי והאופן שבו הוא משפיע על הילדים. אבל ישנו קשר משפחתי נוסף, חשוב לא פחות, שגם הוא ראוי לקטגוריה משפטית משל עצמו – הקשר בין אחים, או בלשון פסק דין חדשני, שניתן לפני מספר שבועות – קשר האחאות.
במאמרה "אחים ואחיות במשפט", עמדה החוקרת ד"ר רות זפרן על החשיבות של שמירת קשר בין אחים, במיוחד במצבי משבר כמו פרידת ההורים, תוך שהיא קוראת להענקת משקל לקשר הזה במובחן מקשר ההורות. מחקרים שונים אף הוכיחו שלקשר בין אחים יש השפעה על מערכות היחסים העתידיות של כל אחד מהאחים, על הקשרים שיהיו להם עם ילדיהם, על החברויות אותן יפתחו לאורך השנים ועל אופן עיצוב אישיותם.
ואכן, זה הרציונל שעמד בבסיסו של פסק הדין המדובר, שניתן על ידי השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. פסק הדין הנפיק צו ראשון מסוגו, צו אחאות פסיקתי – המעניק מעמד חדש וייחודי לקשר בין אחים.
המקרה עסק בשלוש בנות, שנולדו לזוג אבות, כולן מאותה תורמת ביציות. בת אחת נולדה מזרעו של האב האחד וזוג תאומות מזרעו של האב האחר. לאחר שניתנו צווי הורות וצווי אימוץ באופן שמקשר כל אחד מן האבות עם כל אחת מן הבנות, ביקשו ההורים גם להעניק מעמד משפטי לילדות כאחיות מבחינה חוקית, על בסיס המטען הגנטי המשותף.
המדינה התנגדה, אבל השופטת בחרה להעניק צווי אחאות, תוך שהיא מדגישה את החשיבות הרבה בהכרה נפרדת בקשרי אחאות לצרכים רפואיים, למניעת פוטנציאל לגילוי עריות ונישואי אחים, ובשל היבטים משפטיים נוספים הגלומים בקשר הזה. פסק הדין קובע שבכל מצב שבו נוצרים קשרי אחאות בין ילדים באותו תא משפחתי, בין אם יש ביניהם קשר גנטי ובין אם לא, אם היתה כוונה מלכתחילה להקים תא משפחתי שאליו יובאו ילדים מתוך מטרה לגדלם כאחים – הם ייחשבו כאחים מבחינה משפטית.
יחסי אחים נמצאים בכל עבר בחוק הישראלי
אין מדובר רק בבקשה סמנטית. יש קשת רחבה של דברי חקיקה המעניקים זכויות וחובות לאחים. אפשר למצוא את הקשר הזה מופיע בדיני ירושה, במצבים רפואיים, בסוגיות הקשורות לדיני מקרקעין – כמו הזכות לקבל הטבת מס בהעברת נכס מקרקעין, או פטור ממס שבח למתנות – בביטוח לאומי ואפילו בדיני מזונות ובדין הפלילי. לכך יש להוסיף את הפן המוסרי והרגשי, כמו גם זכותן של הילדות שהמצב המשפטי ישקף את המשפחה שבה הן חיות.
גם בכל הנוגע לאימוץ ילדים, קיימת הכרה בחשיבות הקשר בין אחים. כאשר מספר אחים נמסרים יחד לאימוץ, רשויות הרווחה והשירות למען הילד מנסים למסור את הקטינים כקבוצת אחים לאותה משפחה, וכשזה לא מתאפשר הם נמסרים בנפרד ונשמר הקשר הישיר בין המשפחות המאמצות.
אין זו הפעם הראשונה שהמשפט מכיר בקשר החשוב והלא מספיק מדובר הזה בין אחים. בסכסוכי משמורת בין הורים קיים עקרון אי-הפרדת אחים. בהתאם לעקרון זה, כאשר הורים נפרדים, בתי המשפט אינם נוהגים להפריד בין האחים. ההכרה של המשפט בחשיבות הקשר של אחאות קיבל ביטוי גם בתיק שהגיע עד לבית המשפט העליון, בו דובר בבנות זוג שניהלו קשר ממושך במסגרתו הביאו לעולם שתי בנות מאותו תורם זרע. במהלך הקשר, שתי הנשים לא הסדירו את יחסי ההורות בין כל אחת מהן עם ילדי השניה. בנות הזוג נפרדו, ואחת מהן פנתה לבית המשפט בבקשה לנתק את הקשר בין בת זוגתה לשעבר לבין בתה, בעוד השניה עתרה לקביעת משמורת משותפת ביחס אליה. בית המשפט העליון קבע כי ניתוק הקשר בין האחיות עלול לפגוע בהן ובכך הכיר באינטרס הלגיטימי של הילדות לשמור על הקשר האחאי ביניהן.
אתה אחי? את אחותי?
עולה מאליה גם השאלה האם ילדים אשר נולדו כתוצאה משימוש בזרעו של אותו תורם, שהם אחים גנטיים, זכאים לברר מי אחיהם ואחיותיהם? מאחר שבנק הזרע בישראל הוא אנונימי (בניגוד למדינות רבות בעולם), האינטרס של יצירת קשר בין אחים בהקשר זה אינו זוכה להכרה במשפט הישראלי או לכל מעמד, על אף שיש קולות הקוראים לשינוי בגישה זו ולו בכדי למנוע נישואי קרובים מבלי שהם יודעים שהם קרובים.
הסרט הקנדי־צרפתי "סטארבק: תורם סדרתי", מספר את סיפורו של דויד, שנולדו לו כתוצאה מתרומות זרע שהעניק לא פחות מ-142 ילדים. בהיותם בשנות ה-20 לחייהם, האחים איתרו זה את זה באמצעות המספר הסידורי של אביהם הביולוגי תורם הזרע. הם התאגדו יחד בתביעה ייצוגית כנגד המרפאה שבה תרם אביהם זרע, שעילתה לחייב אותה לחשוף את זהות אביהם הביולוגי, כפי שבסוף קרה.
גם השופטת אילוטוביץ' התייחסה לכך בפסק הדין שכתבה, שם הציעה למחוקק לערוך מרשם אוכלוסין חדש – מרשם אחאות. היא בחרה להסתכל על הסוגייה מעיני הילדות ולשקף את מציאות חייהן, כפי שהן חוות אותה מאז היוולדן. היא קבעה שכדי לשמר את האמת הפנימית אליה נולדו, יש להבטיח במעמד משפטי את חוסן בניית הזהות המשפחתית שלהן.
פסק הדין כולל תיאור יוצא דופן ומרגש של הבנות והוריהן נוכחים באולם בית המשפט בעת מתן צווי ההורות והאימוץ, ואת ההתרגשות הרבה שאחזה בכל הנוכחים. השופטת תיארה את הבנות העומדות מולה, אוחזות בצבעים ודפי ציור, כאשר בתום הדיון העניקו שלוש הילדות לשופטת את הציורים מעשה ידיהן. אחד מהם היה ציור של שלוש בנות מחזיקות ידיים ומחייכות. נדמה שבתור שופטת לענייני משפחה, ששומעת מדי יום בעיקר סיפורים של משפחות מתפרקות, המעמד הזה היה בגדר נקודת אור.
הטקסט מוקדש לתמר ורות מייזלס, אחיותיי האהובות, שהכירו אותי עוד מימי דיזנגוף 190, ומעולם שכבר לא יהיה עוד
