לפני שבוע, פתחה אורית* את העיתון וגילתה שהחֵברה בה הגרוש שלה מחזיק באופציות, מצויה בדרכה להנפקה בארה"ב לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר. אורית נשמה לרווחה בזכות פסק דין שניתן לטובתה לפני כמה שבועות בבית המשפט העליון.
אורית ונדב (שמות בדויים) היו נשואים במשך 20 שנה. אורית עבדה בתחום הפרסום, בעוד נדב הקים יחד עם מספר שותפים חברת סטארט אפ. בתחילת דרכה של החברה, הרוויח נדב הרבה פחות ממה שהרוויח כשכיר בעבודתו הקודמת. במשך תקופה ארוכה, הוא משך משכורות צנועות כדי להשקיע את מלוא המאמץ והכסף בניסיון להגשים את חלום ההצלחה. מספר שנים לאחר מכן, ולפני שמימש חלק גדול מן האופציות, נישואיהם של אורית ונדב נקלעו לקשיים והם החליטו להתגרש. בזמן הגירושיהם, עוד לא היה ברור מה יעלה בגורל הסטארט אפ שנדב הקים, ובני הזוג הסכימו על רוב הנושאים שהיו במחלוקת – המשמורת ביחס לשתי בנותיהם, מזונות הבנות ורכוש. אך על נושא אחד הם לא הצליחו להסכים – על גורל האופציות של נדב בסטארט אפ.
ככל שהעולם הטכנולוגי-וירטואלי מתפתח, משתנים סוגי הנכסים הפיננסיים שכולם מחזיקים בהם. כפועל יוצא, בתי המשפט לענייני משפחה נאלצים להתמודד במסגרת תיקי גירושים גם עם מחלוקות על נכסים מורכבים, חלקם עתידיים, אחרים לוטים בערפל. חברות ההזנק (סטארט אפ) הן לעיתים בעלות שווי אפסי בהווה, אבל נושאות פוטנציאל פיננסי שעשוי להוביל להתעשרות מהירה. אחת הדרכים לתגמל עובדים בתחום ההייטק היא במתן אופציות, כלומר רכישת מניות החברה במחיר שנקבע מראש. המועד שבו ימומשו האופציות אינו ידוע לעובד ותלוי באירוע חיצוני של יציאת החברה להנפקה בבורסה או מכירה לגורם פרטי. עובדים משקיעים (ולעיתים מסכנים) את זמנם ומרצם בעודם מפנטזים על אקזיט שיוביל לחיי מותרות ורווחה.
מועד הקרע
נדב טען, באמצעות עורך דינו, שלאורית מגיע לקבל מחצית משווי האופציות לפי השווי שלהן ב"מועד הקרע", מונח משפטי המתייחס למועד שבו נפרדו הצדדים. המגמה של בתי המשפט היא לנסות ולסיים את השיתוף הכלכלי בין בני זוג במועד זה. נדב טען שמאחר ואורית אינה עובדת בחברה, היא איננה יכולה להחזיק באופציות, כך שממילא אינו יכול להעביר לה מחצית מן האופציות שבידיו.
אורית טענה שזה לא צודק לתת לה אופציות לפי השווי הנוכחי, שהיה באותה עת חסר ערך. היא טענה שההחלטה להקים את הסטארט אפ התקבלה בסלון ביתם, שנים לפני הגירושין, שעה שהיא תמכה במהלך של נדב לעזוב את עבודתו ולהקדיש את כל כולו לסטארט אפ. התקווה למכור את חברת הסטארט אפ היתה בגדר חלום משפחתי, אותו חלמו יחד, ושלטובתו ערכו ויתורים משפחתיים רבים. עוד היא טענה שאם קיימת מגבלה להעביר לידיה את האופציות במועד הנוכחי, אפשר שנדב ימשיך להחזיק בעבורה את החלק שלה באופציות בנאמנות עד שהן יתממשו, ואז יעביר לה את חלקה.
התיק העלה את השאלה הכללית האם חלוקת נכסים משפחתיים אמורה לכלול רק את מה שקיים במועד הפרידה, או שיש לקחת בחשבון גם את נכסי העתיד? בעולם הישן, שבו הרכוש היה מוחשי כמו דירה, חשבון בנק, מכונית וכדומה, הפתרון היה פשוט. אבל בעולם המודרני, שבו לעיתים הנכס המרכזי שמשפחה יוצרת מפיק את רווחיו רק בעתיד, התשובה הופכת מורכבת.
הדבר נכון לא רק לסכסוך על מימוש אופציות, אלא גם ביחס להפרשי השתכרות עתידית בין בני זוג, מוניטין שנצבר על שם אחד מבני הזוג במהלך תקופת הנישואין, השקעות בביטקוינים ורכוש דיגיטלי אחר.
פרידה נקיה
הדיון בנכסים עתידיים מאתגר את אחד הכללים הרווחים בבתי משפט ביחס לחלוקת רכוש בגירושין – שאת הרכוש המשפחתי צריך לחלק בין בני הזוג במועד הפרידה כדי ליצור פרידה נקיה ככל האפשר, Clean Break. במילים אחרות, בתי המשפט חותרים להפרדה רכושית מלאה שמנתקת בין הצדדים ומאפשרת לכל צד להמשיך את חייו עם מינימום קשר לצד השני.
נדב ביקש להפעיל את רציונל "פרידה נקייה" ולסיים את הקשר הכלכלי בינו לבין אורית על ידי כך שישלם לה מחצית משווי האופציות כפי שהיה במועד הגירושין. הוא טען שחלק מהאוטונומיה שלו היא לצאת לחיים חדשים במנותק מבת זוגו לשעבר. הוא סבר שהדרישה של אורית תביא להתעשרותה שלא כדין מפירות של עבודה שהוא ממשיך לעשות גם לאחר פירוק הקשר וללא תרומתה.
אורית טענה, לעומתו, כי יש לחרוג במקרה הזה מכלל "הפרידה הנקייה" ושהיא זכאית לקבל הזדמנות שווה לזו של נדב לממש את הפוטנציאל המשמעותי הקיים באופציות, אשר שוויין, ביום מן הימים, צפוי להגיע לסכומים גבוהים. היא הבהירה שהיא מוכנה לקחת על עצמה את הסיכונים והסיכויים ביחס לאופציות (לטוב ולרע).
פסק הדין
בית המשפט לא הסכים לקבל את ההצעה של נדב לפצות את אורית לפי ערכי החברה במועד הפרידה וסבר שלאורית שמורה הזכות להמשיך להיות שותפה לחלום שזרעיו נזרעו במהלך חייהם המשותפים. אחד הנימוקים שסיפק בית המשפט היה שאם תתקבל עמדתו של נדב, תמצא עצמה אורית מפסידה פעמיים. פעם אחת כאשר תמכה ברעיון של נדב להתפטר מעבודתו הקבועה ולרדת במשך שנים ברמת ההכנסה המשפחתית. ופעם שנייה בכך שהיא תחויב לממש את האופציות לפי המחיר הנמוך שלהן במועד הפרידה (עובדה שנדב לא בחר לממש אותן בשלב זה), שהוא מועד שרירותי ולא כלכלי.
נדב לא השלים עם התוצאה המשפטית והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה כששלושה שופטים מחזקים את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה וקובעים שכל תוצאה אחרת היתה מקפחת את אורית באופן בלתי סביר.
דיני "השיתוף הזוגי" מחלקים בין הצדדים כל תועלת כלכלית שצמחה במהלך הנישואין. בית המשפט המחוזי הדגיש שמדובר "בזכות של אורית ולא בחסד", משום שבחברות הזנק יש צורך בהירתמות משפחתית – ויתורים בהווה מתוך מחשבה על תועלות כלכליות בעתיד. בית המשפט המחוזי דימה את הסיטואציה לכרטיס הגרלה אשר נרכש ידי אחד מבני הזוג מכספם המשותף ביום ראשון בשבוע. ביום שני נפרדים בני הזוג. וביום שלישי נערכת ההגרלה, בה הכרטיס זכה והמחזיק בו מקבל מיליון שקל. כיצד יחושב שווי הכרטיס? במועד הקרע, שאז שוויו הוא מחיר העלות, או במועד ההגרלה?
נדב הגיש ערעור נוסף, הפעם לבית המשפט העליון. וגם הוא נדחה לפני מספר שבועות. בכך תם המסע של אורית. שלושת בתי המשפט בישראל העניקו לה את הזכות להמתין יחד עם נדב לפריצה האפשרית של חברת הסטארט אפ ולמימוש חלקה כשותפה לחלום. תארו לכם את פניה של אורית אלמלא זכתה בפסק הדין, שעה שפתחה את העיתון וגילתה את השווי הנוכחי של האופציות בהן מחזיק נדב.
הפרטים בכתבה זו שונו כדי לשמור על פרטיותם של הנוגעים בדבר
* אורית יוצגה על ידי עו"ד שמוליק מורן, הקרוב אלי מכל
