עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי
/ Ynet

תבע את בנו: "הדירה שהעברתי לך שייכת לי"

בניסיון למזער את הנזק של הליכי פשיטת רגל רשם חייב דירה שרכש על שם בנו. כשביקש לרשום אותה על שמו, הוא נתקל בסירוב של הבן ופנה לביהמ"ש

אב שביקש להציל חלק מכספו כשנקלע להליך פשיטת רגל רכש דירה ורשם את הזכויות בה על שם בנו. לימים, כשהסתיימו ההליכים לגבי חובותיו, הוא ניסה לחייב את בנו להעביר את רישום הבעלות בה על שמו, אך נתקל בסירוב ונגרר לעימות שבסופו קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב: הדירה נשארת של הבן.

בתחילת העשור שעבר נקלע האב לקשיים כספיים בעקבות כישלון עסקי, וב-2004 הוצא לו צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל. ב-2006 הוא התגרש מאשתו והם החליטו שהוא ימכור לה את זכויותיו בדירתם המשותפת. חלק מהסכום, נקבע בהסכם הגירושים, ישמש להשבת כספים שהוא חייב לה, וביתרה הוא ירכוש דירה שתירשם על שם בנם המשותף, אך הבעל הוא זה שיחזיק בה כל עוד הוא חי.

בפברואר 2010 קיבל האב הפטר מפשיטת הרגל, כך שכל חובותיו כוסו, וזמן מה לאחר מכן הוא ביקש מבנו שיעביר את הזכויות בדירה על שמו. כשנענה בסירוב פנה האב לבית המשפט וטען שהבן ידע שהזכויות בדירה רשומות על שמו באופן פורמלי וזמני בלבד, מפני שלא התאפשר לו לרשום אותן על שמו בעקבות צו הכינוס (שבמסגרתו בודקים מהם נכסיו של החייב ואיך הערך שלהם יחולק בין הנושים).

הבן טען מנגד שסוגיית הדירה נכללה בהסכם הגירושין בין הוריו ואושר בבית משפט. הוא הוסיף שנפגע עד עמקי נשמתו מבקשת האב, ולדעתו הבקשה נובעת מהסתבכויות עם השוק האפור.

השופטת שפרה גליק קבעה שרישום הזכויות בדירה נעשה כחלק בלתי נפרד מהסכם הגירושין של התובע וגרושתו, שאושר על ידי בית הדין הרבני. ומאחר שזה קיבל תוקף של פסק דין, התובע לא יכול לטעון כנגדו, ואם כבר תבע – אז היה עליו לצרף לתביעה את גרושתו, שאיתה נחתם ההסכם.

השופטת הוסיפה שהאב לא הוכיח שההסכם היה פורמלי וזמני בלבד, ויותר מזה – טענת ההסכם ה"זמני" נסתרה בהסכם הגירושין הכתוב והמאושר.

בקביעתה התייחסה השופטת גליק גם לכך שאם טענת התובע נכונה – הרי שהוא למעשה הודה ששיקר לבית הדין הרבני כשחתם על הסכם הגירושין. אם כך היה מול הרבני, אז מדוע שהיא תאמין לו עכשיו?

לבסוף הסכימה השופטת עם הבן שאביו לא יכול להשתמש בפסק הדין של הליכי פשיטת הרגל לטובתו באופן שישנה את הבעלות על הדירה לפי הנוחות שלו. התנהלות זו, קבעה, היא חסרת תום לב ומגיעה לכדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

מאחר שהתביעה נדחתה כאמור, נפסק שהאב ישלם לבנו הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ התובע: עו"ד שני פינקלשטיין מרום
ב"כ הנתבע: עו"ד יהודית מייזלס
עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי עוסקת בדיני משפחה
הכותבת לא ייצגה בתיק

מאמרים

לצפייה במאמרים נוספים

כלכליסט

עורכות הדין חלוקות: מהו טרור כלכלי?

Ynet

כשהחזרה ללימודים במחלוקת: מדריך להורים הגרושים בתקופת הקורונה

ישראל היום

מאנה וצ'רוואני בדרך לבית המשפט?

כלכליסט

כשאתה מספיק עשיר, 42 אלף שקל מזונות בחודש זה סביר

The Marker

לא מוותרת: 13 שנה אחרי הגירושין – האישה תבעה, וזכתה ב-12 מיליון שקל

כלכליסט

אב גרוש לא פוגש את ילדיו: בית הדין הרבני פטר אותו מתשלום מזונות לאמם

הארץ

הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?

כלכליסט

תקדים: אין לשנות צוואה הדדית לאחר פטירה

כלכליסט

גם מאהבת יכולה להיחשב ידועה בציבור

Ynet

אחרי הגירושין: מי מחליט על הילדים?

כלכליסט

לא באת לראות את הילדים? תשלם

nrg

עורכי הדין הכי טובים: דיני משפחה

The Marker

סוף למלחמות הירושה | מתי חשוב לערוך צוואה, על מה כדאי להקפיד – וכמה זה עולה?

ידיעות אחרונות

גירושי הכסף

The Marker

האם גישור חובה באמת פותר סכסוכי גירושין? הנתונים נחשפים

The Marker

מלחמות הנדל"ן של הגרושים: "בלי הדירה, היינו נפרדים הרבה קודם"

nrg

הכי טובים 2011: עורכי הדין הכי מבטיחים

Ynet

פס"ד תקדימי: הומואים הוכרו כהורים ללא בדיקת רקמות

Ynet

סכסוך גירושים: "בעלי שיקר לי שהיה במוסד"

Ynet

החיסיון בוטל: עורכי דין של הבעל יעידו במשפט גירושים

גלובס

"בתיקי גירושים היום יש שימוש מוגזם ב'ניכור הורי'. ממהרים לשלוף את הקלף הזה"

ידיעות אחרונות

שני ילדים, שלושה הורים

Mako

אם ותאומות מפונדקאית נתקעו בחו"ל

גלובס

"השלכות הרות גורל על ציבור הגרושים בישראל": פסק דין הבוגדת הוא זמן לחשבון נפש של מערכת המשפט

דילוג לתוכן