לראשונה ביהמ"ש הכיר בהורות של זוג הומואים שעברו הליך פונדקאות – ללא בדיקת רקמות: הורים לילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בחו"ל יוכלו לרשום את ילדם במשרד הפנים בהתבסס על מסמכים רפואיים בלבד וללא בדיקת רקמות, וכתוצאה מכך ההורים לא יצטרכו עוד להמתין שבועות במדינת ניכר לתוצאות בדיקת הרקמות.
לאחר מאבק של 5 שנים שניהלו דורון מגד-ממט, מנכ"ל תמוז פונדקאות חו"ל ובן זוגו דורון, הורה היום (ג') בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין תקדימי למשרד הפנים לרשום את בנם, בהתבסס על מסמכים רפואיים שהוצגו ולא על סמך בדיקת רקמות.
"איני סבורה כי יש מקום לחסום את הדרך בפני המעוניינים להוכיח בראיות אחרות הורות ביולוגית לצרכי קבלת מעמד", כתבה השופטת ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בפסק הדין המכונן. "המבקשים לעשות כן בדרך שונה מבדיקה גנטית רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא המוסמך בעניינים אלו… ככל שיציגו הפונים לבית המשפט לענייני משפחה ראיות אובייקטיביות שיניחו את דעתו של בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית, רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית".
*משרד הפנים הערים קשיים*
על פי הנוהג במדינת ישראל כיום, ילד שנולד בחו"ל בלידה רגילה להורים ישראלים נרשם במשרד הפנים כבנם של ההורים על סמך תעודת לידה שמונפקת במדינה בה הוא נולד, ועל סמך הצהרתם של ההורים כי הוא אכן ילדם. אם ההורים הם ישראלים, מקבל הילד אוטומטית אזרחות ישראלית.
דווקא כשמדובר בהליכי פונדקאות, ועל אף שבנוסף להצהרה מציגים ההורים גם מסמכים רפואיים רבים המעידים על התהליך הרפואי שעברו, הערים משרד הפנים קשיים על ההורים ולא אפשר להם לרשום את הילדים באופן אוטומטי.
כך למשל נהג משרד הפנים לדרוש מההורים, בעודם בחו"ל, לקיים הליך משפטי שכלל בדיקת רקמות שנשלחה לישראל. הליך זה אילץ את ההורים להמתין בחו"ל שבועות רבים עד להכרתה של מדינת ישראל בהורותם ויכולתם לשוב ארצה עם התינוק.
כשנולד לבני הזוג מגד-ממט ילדם לפני למעלה מ-5 שנים, החליטו השניים לצאת למאבק וסירבו לערוך בדיקת רקמות לילדם. באמצעות עורכת הדין יהודית מייזלס ועורכת הדין מיכל לוי פנו השניים לבית המשפט העליון, שקבע לפני שלוש שנים ב"בג"צ ממט-מגד" כי ניתן להוכיח זיקה גנטית גם באמצעות מסמכים רפואיים.
מצוידות בפסיקה זו, פנו בשמם מייזלס ולוי לבית המשפט, שקבע היום כי המסמכים שהוצגו מספקים על מנת להוכיח את הקשר הגנטי של הילד להוריו והורה למשרד הפנים לרשום את הילד כבנם של השניים.
המשמעות יכולה להיות מרחיקת לכת. היות שכל המסמכים הרלוונטיים קיימים כבר במהלך ההיריון ניתן יהיה להכיר בהורות מבעוד מועד ולהוציא צו הורות עוד טרם הלידה. כך, יוכלו ההורים המיועדים להסדיר את הורותם מראש ולאחר שייוולד הילד בחו"ל לרשום אותו ללא צורך בהמתנה הארוכה לבדיקת הרקמות.
מדובר על חיסכון של עשרות אלפי שקלים להורים ויותר מכך, ברמה האישית, יוכלו ההורים לחזור במהירות רבה לסביבה המוכרת בארץ, מוקפים במשפחתם וחבריהם מיד לאחר הלידה. תהליך משפטי שכזה מקובל מאוד בארה"ב, שם במרבית המדינות ניתן לקבל צו הורות טרם הלידה.
הנקודות המשמעותיות בפסק הדין
ראשית, זו הפעם הראשונה שמאפשרים רישום של הורות בהליך פונדקאות בחו"ל ללא הצורך בבדיקת רקמות, ובכך פותרים (במקצת) את האפליה הקיימת בין זוגות שמבצעים פונדקאות בארץ (בה לא נדרשת בדיקת רקמות) לבין חו"ל, וכמובן את האפליה כלפי הקהילה הגאה שאיננה רשאית לבצע הליכי פונדקאות בישראל.
שנית, זהו צעד נוסף בהכרה בהורות חד מינית (ובהורות שאיננה קלאסית-טבעית) בעידן הגנטי, ויש לפסק הדין את הפוטנציאל לסייע לכל מי שעורך פונדקאות בחו"ל ויתכן שלא יאלץ להמתין זמן רב במדינה הזרה עם תינוק בן יומו עד לקבלת תוצאות בדיקת הרקמות. למי שזה עתה נולד לו ילד והדבר שהוא רוצה בו הוא לגדלו במולדתו, עם משפחתו המורחבת, שירותי טיפת חלב וכל מה שהורה בישראל זכאי לו, זהו יום חשוב.
דורון ממט-מגד מסר: "אני מאוד שמח על פסיקת בית המשפט. במהלך המשפט כולו, הפרקליטות עשתה ככל שעולה בידה לערער את אמינות כל הגורמים על מנת לא לאפשר את הפסיקה הכל כך מתבקשת, זאת כאשר מכובד יותר היה לנסות ולערוך דיון ענייני בעקרון. עד עתה לא הצלחתי להבין את המוטיבציה של הפרקליטות להילחם פעם אחר פעם בכל צעד שעלול להקל על ההורים בהליכי פונדקאות בכלל ועל ההורים החד מיניים בפרט".
מעורכת הדין יהודית מייזלס נמסר: "בכך הושלם המסע שהחל בבג"צ ממט (566/11) בו הכיר בית המשפט העליון לראשונה ברישום שני אבות בעלי מעמד שווה (ללא צווי אימוץ) כהוריהם של קטין. באותו בג"צ אני ייצגתי את בני הזוג ממט שסירבו גם לעריכת בדיקת רקמות – גם מתוך אמונה שהגנטיקה איננה חזות הכל והיא מייצרת מדרג הכרחי בין הורים במשפחות חד מיניות, וגם לבדיקת הרקמות עצמה, משום שלטענתנו בלידה מלאכותית כמו פונדקאות, יש ראיות במאזן הסתברויות גבוהה (הרבה מעבר ל – 51%) כדי לאפשר רישום הורות – מה שאגב אינו כך בלידה טבעית.
בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו באופן חלקי. מצד אחד, לא הסכימו לוויתור על קשר גנטי לאחד מן ההורים, אבל כן קיבלו את עמדתנו שניתן להוכיחה בדרכים שאינן בהכרח בדיקת רקמות, ובני הזוג ממט נשלחו לבית המשפט לענייני משפחה להוכיח קשר גנטי זה באמצעות מסמכים וראיות".
לקביעתה של הנשיאה נאור מצטרפת גם כב' השופטת אסתר חיות, באומרה, בפסקה 1 לפסק דינה: "מקובלת עלי גישתה של חברתי, כי לשם קבלת אזרחות על פי אותו סעיף קיים צורך בהוכחת קשר ביולוגי-גנטי בין ההורה הביולוגי הישראלי לילד שנולד מחוץ לישראל. כמו כן, דעתי כדעתה כי אין כל הכרח שהקשר ההורי הביולוגי האמור יוכח דווקא באמצעות בדיקה גנטית המבוצעת בישראל – כדרישת המשיבים – וכי יש לאפשר את הוכחתו של נתון זה בפני בית המשפט לענייני משפחה גם בדרכים מהימנות אחרות… "