החיים מזמנים לפעמים חוויות לא צפויות. כך קרה למשל למ’, שהיה נשוי באושר במשך עשרות שנים. בשלב מסוים חלתה אשתו ונהפכה להיות דמנטית. מצבה הבריאותי הידרדר, עד שבסופו של דבר היא כלל לא זיהתה את בעלה. מ’ המשיך לטפל בה, אבל כעבור זמן הכיר אשה חדשה וניהל אתה מערכת יחסים. לנוכח מצבה הבריאותי של אשתו לא יכול היה מ’ להתגרש, ולכן מצא פתרון יצירתי אחר – בת זוגו החדשה עברה לגור אתו ויחד הם טיפלו באשתו. מערכת היחסים הזו נמשכה שנים, עד שיום אחד נפטר מ’. מאחר שלא השאיר אחריו צוואה, בית המשפט נדרש לשאלה מי תירש אותו – אשתו החוקית או הידועה בציבור?
"הדוגמה של מ’ היא דוגמה אחת לסיטואציות מורכבות ולא צפויות של בן משפחה שנפטר ולא משאיר אחריו צוואה", אומרת עו"ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה וירושה שמייצגת את הידועה בציבור. "במקרה הזה מדובר באנשים שלא חשבו לערוך צוואה, אבל הם לא היחידים. בישראל, ככלל, אין מודעות לעריכת צוואות. לא מקובל לחשוב מה יקרה אחרי גיל 120. כמובן שיש גם קשר למעמד סוציו־אקונומי, ולא רק לחינוך או לתרבות. בארה"ב למשל, מקובל לערוך צוואה כבר בגיל צעיר. לאנשים שם יש צוואה בדיוק כמו שיש להם חשבון בנק".
דוגמה נוספת לחשיבותה של צוואה אפשר למצוא בסיפור של ע’ ובן זוגה. עבור ע’, גרושה עם ילדים, היו אלה נישואים שניים. בן זוגה לעומתה היה רווק, אבל הגיע לנישואים עם רכוש רב, ולכן החליטו לערוך הסכם ממון ולהסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של גירושים. כעבור שלוש שנים של חיים משותפים אכן החליטו בני הזוג לפרק את החבילה. הם חתמו על הסכם גירושים, התייצבו בבית הדין הרבני וקיבלו פסק דין. את הגט המיוחל ציפו לקבל בתוך ימים ספורים.
לרוע המזל, כמה ימים לפני התייצבותם לקבלת הגט, חטף בן הזוג אירוע מוחי קשה, נכנס למצב של תרדמת ונפטר חודשים ספורים לאחר מכן, מבלי שהתייצב לקבלת הגט. מכיוון שע’ נחשבה עדיין אשתו החוקית, היא הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לקבל צו ירושה ודרשה לרשת חצי מרכושו. מייזלס ייצגה במקרה זה את אמו ואחיו של המנוח, שטענו כי היא אינה זכאית לרשת אותו.
לדברי מייזלס, גם במקרה זה, אם בני הזוג היו מסדירים את העניין בצוואה – הסכסוך היה נמנע. "כשאני מייצגת בני זוג בסכסוכי גירושים אני קודם כל מוודאת שהם ערכו צוואה. הסכסוכים האלה עלולים להתמשך זמן רב", היא אומרת. בסופו של דבר, במקרה זה האלמנה הפסידה. בית המשפט נתן פסק דין תקדימי וקבע שעל אף שבני הזוג היו עדיין נשואים מבחינה דתית, כוונת המנוח היתה שכבר בעת מתן פסק הדין של הגירושים היא לא תירש אותו.
גם במקרה של י’, אלמן בשנות ה-70 לחייו, צוואה מסודרת היתה עשויה למנוע בעיות רבות. י’ חלה לאחר מותה של אשתו, שלה היה נשוי במשך עשרות שנים. לימים נהפכה האחות שטיפלה בו לבת זוגו והם ניהלו קשר שנמשך כשלוש שנים, עד שהלך לעולמו. לאחר מותו הגישה האחות תביעה לקבלת חצי מרכושו וטענה כי היא היתה הידועה בציבור שלו. בנותיו של י’, שיוצגו על ידי מייזלס, נאלצו לנהל מאבק משפטי ארוך מול אותה אשה, שהקשר שלה לאביהם כלל לא היה ברור. בסופו של דבר הסתיים הסכסוך הזה בפשרה.
"על פי חוק הירושה, כאשר גבר ואשה מנהלים יחד חיי משפחה, ואחד מהם הולך לעולמו – יראו את בן הזוג שנותר בחיים כיורש על פי דין, גם אם השניים לא היו נשואים", מסבירה מייזלס. "אנשים לא מודעים לכך שבאופן אוטומטי, חצי מהרכוש עובר לידוע בציבור. הבעיה היא שכיום ההגדרה של ידוע בציבור היא רחבה מאוד". מייזלס מוסיפה כי "אחת הבעיות הקשות בדיני ירושה היא שהשחקן המרכזי לא נמצא בחיים וקשה להתחקות אחרי הרצון שלו בדיעבד". הצוואה, שהיא הוראה של אדם לגבי חלוקת רכושו לאחר מותו, נועדה לפתור את הבעיה הזו. בהיעדר צוואה, קובע חוק הירושה את סדר ההורשה.
מייזלס מדגישה כי לא רק הגיל קובע מתי כדאי לערוך צוואה, אלא גם נסיבות אחרות, של היקף הרכוש והמצב המשפחתי. "יש נסיבות מסוימות שבהן חשוב לערוך צוואה, למשל כשאנשים רוצים להוריש את רכושם רק לילדים שלהם, או במצבים של משפחות מורכבות או ידועים בציבור. החוק מניח שמי שלא כתב צוואה, רצה להוריש את רכושו לבן הזוג. אבל בפרק ב’ של הזוגיות, אנשים לא רוצים להוריש את רכושם לבן הזוג שאינו ההורה של ילדיהם".
גם עו"ד אורי צפת, מומחה לדיני משפחה וירושה, מסכים כי במקרים מסוימים, יש הכרח לערוך צוואה. לדבריו, מדובר במקרים שבהם בני זוג מתגוררים יחד ואין להם כוונה להוריש את רכושם זה לזו, או כאשר אדם נשוי מבקש להוריש את רכושו לאשה אחרת. במצבים כאלה, הוא אומר, "הגיל אינו קובע, אלא המקרה קובע".
על מה להקפיד בעריכת צוואה
לדברי צפת, בעריכת צוואה יכולות ליפול טעויות רבות, שעלולות להוות בעיה לאחר מותו של המצווה. כדי למנוע מצב כזה יש לכתוב את הצוואה בצורה מפורטת ככל האפשר. טעות נפוצה, לדבריו, היא ניסוח לקוי. "נתקלתי במקרה שבו האשה כתבה בצוואה כי היא מורישה את רכושה הכולל לבתה ופירטה את הרכוש. הבעיה היתה שהיא לא פירטה חלק מהרכוש. במקרה הזה, אם לא היתה מפרטת כלל, כל הרכוש היה עובר לבתה, אך מאחר שפירטה רק חלק מהרכוש, מה שלא פורט לא נכלל בצוואה, והבעל טען כי הוא זה שצריך לרשת חלק ממנו על פי הדין".
טעות נוספת, לדבריו, היא אי התחשבות בזכויות של בן או בת הזוג, כמו זכות לכתובה, זכות למזונות וזכות למגורים. "טיפלתי במקרה שבו אדם כתב בצוואה כי הוא מוריש את רכושו לאשתו הנוכחית, אך למרבה הצער בעת מותו לא היתה לו אשה, אלא שתי גרושות ששתיהן טענו שהן זכאיות לרשת אותו. במקרה זה בית המשפט קבע כי הכוונה של אותו אדם היתה למי שהיתה אשתו בעת עריכת הצוואה, אולם בסופו של דבר הרכוש חולק בפשרה בין שתי הגרושות". בעיה נוספת עלולה להיווצר כשאנשים כותבים בצוואה כי הם מורישים את רכושם לילדיהם, ולא קובעים מה יקרה אם ילדיהם ימותו לפניהם.
צפת מוסיף כי לעתים, פגמים שנפלו בצוואה עלולים להביא לביטולה על ידי בית המשפט: "נתקלתי במקרה שאדם כתב בצוואה כי הוא מוריש את רכושו לבנו, מאחר שבנו משלם על הדיור המוגן שלו. לאחר מותו התברר כי הבן לא שילם, והצוואה בוטלה מחמת הטעות".
על פי החוק, גם הוראות צוואה המעניקות דבר מה למי שהיה עד לעריכת הצוואה יתבטלו. לדברי מייזלס, כדי למנוע מצב כזה, על עורכי הדין להקפיד שמי שמופיע כיורש לא יהיה נוכח בעת עריכת הצוואה. "הרבה פעמים היורש מביא את עורך הצוואה ונכנס אתו פנימה למשרד, ואז הצוואה פסולה". מייזלס מוסיפה גם כי "אם יש אדם שהוא חולה או מבוגר מאוד, ויש סיבה לחשוש שהכושר הקוגניטיבי שלו לקוי, אני ממליצה להביא פסיכיאטר שייתן תעודת רופא ויאשר שהוא כשיר לערוך צוואה. זה חשוב כדי למנוע בעיות בעתיד. לעתים אני אפילו מסריטה את האדם ומתעדת את הצלילות שלו, כדי שבעתיד לא יטענו שלא היה כשיר לערוך צוואה".
נקודה נוספת שכדאי להביא בחשבון, לדברי צפת, היא כספים מחוץ לעיזבון. קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות ופנסיה עוברים לידי מי שרשומים בהם כמוטבים. לדבריו, עורכי דין רבים נוטים לטעות בעניין זה. "טיפלתי במקרה של אשה שנפטרה בגיל 50 ממחלה קשה. היא עבדה במהלך כל חייה בבנק, ונתנה הוראת מוטבים לאמא שלה. לאחר מותה, הבעל והילדים ביקשו לקבל את הכסף שהצטבר בקופה, אבל האמא כבר לקחה אותו". כדי למנוע את הבעיה הזו מראש, מסביר צפת, על עורך הדין להורות ללקוח להמציא את הצוואה לקופת הגמל ולשלוח הודעת מוטבים עוד לפני המוות".
תמונה מתוך דף הכתבה
לסיכום, מדגישה מייזלס כי לפני הכל, מי שעורך צוואה צריך להודיע על קיומה לבני משפחתו, וכן לספק להם את הפרטים על המקום שבו היא שמורה. "הגיעו אלי ילדיו של אדם שנפטר, שזכרו שאביהם סיפר להם שהשאיר צוואה אצל עו"ד בכיכר המדינה בתל אביב. הם בדקו את כל משרדי עורכי הדין באזור הזה ולא הצליחו לאתר את הצוואה, ועכשיו הם מנהלים הליך משפטי בלעדיה".
כך תערכו צוואה על-פי חוק
צוואה בפני עדים
הצוואה הנפוצה ביותר, הנערכת בנוכחות שני עדים שגם חותמים עליה ומאשרים כי נעשתה מרצונו החופשי של המצווה.
איך זה עובד: הצוואה יכולה להיות מודפסת וצריכה לכלול את תאריך חתימתה. העדים צריכים להיות בני 18 ומעלה ועליהם להיות כשירים מבחינה משפטית. כמו כן, אסור שעד יהיה אחד הנהנים מהצוואה. לדברי עו”ד אורי צפת, בעריכת צוואה כזו חשוב מאוד להסתייע בעורך דין, בעיקר כשמדובר בהורשת רכוש רב.
כמה זה עולה: במידה שנעזרים בשירותי עורך דין התשלום תלוי במקרה ונע בין 2,000 שקל ל-10,000 שקל ויותר (לא כולל מע”מ). אפשר להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, לאחר תשלום אגרה בסך 105 שקל.
צוואה בפני רשות
צוואה זו נעשית לרוב בפני נוטריון ועריכתה כרוכה בתשלום אגרה בהתאם לתעריפי האגרות.
איך זה עובד: באמצעות אמירת דברי הצוואה בעל פה על ידי המצווה עצמו, או באמצעות הגשת הצוואה בכתב על ידי המצווה. לדברי צפת, צוואה כזו נפוצה למדי וגם בעריכתה יש צורך בעורך דין, או בנוטריון שהוא בעצמו עורך דין. לצוואה זו תוקף מיוחד על פי חוק, הקובע שלא ניתן לערער על זהות החתימה, מקום החתימה ומועד עשייתה. יתרונה הוא שמקור הצוואה נשאר תמיד בידי הנוטריון.
כמה זה עולה: בנוסף לתשלום לעורך דין, אם נעזרים בו, יש להוסיף עלות אגרת נוטריון בסך 236 שקל וכן מע”מ.
צוואה בכתב יד
צוואה הכתובה בכתב יד של המצווה, כולל תאריך וחתימה.
איך זה עובד: לצורך עריכת צוואה בכתב יד אין צורך בעדים או באימות בפני עורך דין. צפת מזהיר כי “צוואה בכתב יד היא גן עדן לזייפנים ולבעלי האינטרסים ולכן אינה נפוצה".
כמה זה עולה: ללא עלות.
צוואה בעל פה
צוואה הנאמרת בעל פה על ידי המצווה, בפני שני עדים, ללא מסמך.
איך זה עובד: הצוואה יכולה להינתן רק מפי מי שבשל מצבו הבריאותי אינו יכול לערוך צוואה באופן אחר. על העדים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה. אם עבר חודש מאז שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשיית הצוואה בעל פה והמצווה נותר בחיים – הצוואה בטלה.
כמה זה עולה: ללא עלות.
צוואות הדדיות
ביולי 2005 תוקן חוק הירושה ונקבע כי בני זוג יוכלו לכתוב צוואות הדדיות בשני מסמכים שנערכו באותה העת או במסמך אחד. הצוואות נערכות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר.
איך זה עובד: אם הצוואה נערכה לאחר התיקון לחוק, האלמן או האלמנה שנותרו בחיים אינם יכולים לבטל את צוואתם שלא בהתאם לתנאים המנויים בחוק. המקרה של צוואות הדדיות הוא מורכב ודומה לחוזה שכובל את הצד השני, ולכן עורכי הדין פחות ממליצים עליו.
כמה זה עולה: זוג שמחליט לבחור בצוואה כזו חייב לקבל ייעוץ פרטני וארוך, והעלות יכולה להגיע גם ל-20 אלף שקל.
מה קורה כשאין צוואה
במקרה שאין צוואה, פונים להסדר הירושה הקבוע בחוק. לדברי עו”ד אורי צפת, בהסדר יש אפשרויות רבות לחלוקת הרכוש: לדוגמה, בן הזוג של הנפטר נוטל חצי, והילדים מתחלקים בשאר. אם אין ילדים, בן הזוג מתחלק עם ההורים ואם אין הורים, בן הזוג יורש 2/3 והאחים 1/3. אם הנפטר ובן הזוג שלו גרו יחד בדירת מגורים יותר משלוש שנים, בן הזוג נוטל את הדירה, את המטלטלין ואת המכונית של הנפטר. אם אין בן זוג הרכוש הזה עובר לילדים, ואם אין ילדים, יורשים ההורים.
כדי להפעיל את החוק צריכים בני המשפחה לפנות לרשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה. את הבקשה אפשר להוריד באתר הנקרא “רשם הירושה”. יש לשלם את האגרות באופן מקוון, לצרף תעודת פטירה מקורית וכן אישורים על משלוח בדואר רשום של הודעות לזוכים על פי הצוואה/צו הירושה. חובה גם לחתום על תצהיר בפני עורך דין לאימות הנתונים בבקשה. אם מוגשות התנגדויות למתן צו הירושה או למתן צו קיום הצוואה בתוך 14 יום מיום הפרסום בעיתון על דבר הגשת הבקשה, התיק עובר להמשך טיפול בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורי הנפטר.
“כאשר אין צוואה, הבעיה העיקרית היא חלוקת הרכוש מההיבט המיסויי, כך שיש לפנות לעו”ד כדי להגיע להסכם חלוקת העיזבון בדרך הנכונה. בעיות נוספות עלולות להיות באיתור יורשים על פי דין במקומות שונים בעולם, או כאשר אנשים שטוענים שהם היורשים צצים לפתע”, מסביר צפת.
