גלית ובעלה נפרדו לפני שנתיים, ולפני כתשעה חודשים התגרשו סופית. כשהיו יחד החזיקו השניים בבעלותם דירה, ולאחר שהקשר עלה על שרטון, הם גילו כי מחירי הדיור הגבוהים עתידים להקשות עליהם עוד יותר את הפרידה.
"אילולא המצב הכלכלי שלנו והפחד לאבד את הדירה, היינו מתגרשים מוקדם יותר", מצהירה גלית. "המשכנו יחד תקופה ארוכה מאוד, ניסינו לחזור ולמצוא פתרונות, אפילו ניסינו להמשיך לגור יחד, אבל המצב בינינו היה קשה מדי, והיינו חייבים להיפרד".
גירושים הם אף פעם לא דבר פשוט, בוודאי לא עם שלושה ילדים בני פחות מ–8, מגורים באזור המרכז ומשכורות ממוצעות ואף פחות מכך. "במהלך הגירושים התלבטנו אם למכור את הדירה, אבל בסופו של דבר לא היתה לנו ברירה אמיתית. באותה תקופה הגרוש שלי לא עבד והיינו צריכים את הכסף, גם כדי שהוא יוכל להתחיל מחדש וגם כדי לעמוד בהוצאות הגבוהות של הגירושים", מספרת גלית.
גלית והגרוש שלה החזיקו ברכוש נחשק מאוד בעיני זוגות צעירים רבים — היתה להם דירה, אמנם עם משכנתא, אבל באחת מערי גוש דן. הגירושים החזירו אותם אחורה מבחינה כלכלית. "כבר היה לנו בית ואיבדנו אותו. היה ברור שנצטרך למכור את הדירה, כי אף אחד מאתנו לא יכול היה לקנות את החלק של השני. גם הבנק לא היה מאשר לי או לו לקחת משכנתא לבדנו".
עליית מחירי הנדל"ן המתמשכת הביאה עמה ברכה לזוגות בעלי דירה — אבל היא גם מקשה עליהם. הדירה, שהיא בדרך כלל הנכס הכלכלי העיקרי שמחזיקה משפחה, שווה יותר כסף, ויש יותר כסף לחלוקה בין בני הזוג. אבל הקוץ הוא המחיר הכבד והכפול שצריך לשלם בעבור שתי דירות אחרות. לדוגמה, אם לפני עשור בני זוג שהתגרשו מכרו את דירתם המשותפת תמורת מיליון שקל (ואין עליה משכנתא), כל אחד מהם קיבל חצי מיליון שקל, והיה עליו להוסיף סכום זהה כדי לרכוש דירה כמו זו שהיתה לו. ואולם, בעקבות עליית מחירי הנדל"ן, כעת אותה דירה שווה 2 מיליון שקל, כך שכל אחד אמנם מקבל מיליון שקל ממכירתה, אך עליו להוסיף עוד מיליון שקל, סכום גבוה ביותר.
וזה לא סוף הסיפור: בדרך כלל, גם לבנקים יש חלק מהבעלות על הדירה, וכשמחירי הדירות גבוהים, גם המשכנתאות מרקיעות שחקים. כך, בעת מכירת הנכס, גם הבנק מקבל חלק מהתמורה — כך שבני הזוג לא מקבלים מחצית משווי הדירה. כתוצאה מכך, המאמץ הנדרש כדי לקנות שתי דירות חדשות הדומות לדירה המשותפת שנמכרה, הוא כמעט בלתי אפשרי לזוג הממוצע.
זה בדיוק הסיפור של גלית. מצד אחד, הדירה שהיא ובן זוגה לשעבר קנו במחיר נמוך למדי נמכרה בשווי גבוה הרבה יותר. מצד אחר, איש מהם לא קיבל מהמכירה די כסף כדי לקנות דירה חדשה. לכך לא סייעה העובדה שתהליך הגירושים היה יקר, וגלית השתמשה בחלק מכספי המכירה של הדירה כדי לממן אותו. בנוסף, היא בעלת עסק עצמאי קטן, וההכנסה החודשית שלה אינה קבועה.
"זו תקופה קשה מאוד מבחינה כלכלית. פתאום אני נושאת בכל הוצאות הדיור שלי לבד, ואם אחד הילדים חולה ואני לא יכולה לעבודה — ההכנסה שלי נפגעת. כיום אני גרה בשכירות ונשאר לי כסף בצד, אז זה מעניק לי ביטחון למקרה שחודש אחד לא תהיה לי הכנסה", טוענת גלית.
לדבריה, היא לא תוכל לקנות דירה, בוודאי לא בשנים הקרובות, והיא מייחלת לגידול משמעותי בעסק שלה. גם באופק של הגרוש שלה לא נראית דירה, ומטעמי חיסכון ואולי כדי להגדיל את הסיכוי להגיע לדירה, הוא עבר להתגורר אצל הוריו.
"הוא שוקל לשכור דירה באזור שלנו, אבל המחירים גבוהים. אני משלמת 4,500 שקל לארבעה חדרים. הוא יצטרך גם דירה בת 3 חדרים לפחות, שעולה 3,500–4,000 שקל ומעבר לשכירות יש הוצאות של חשמל וארנונה".
בבית של ההורים לא נוח לגדל את הילדים, מחירי השכירות לא נוחים באופן כללי – וכך, מצבם של גלית והגרוש שלה מורכב, בלשון המעטה. מורכב עד כדי כך שגלית אפילו הציעה לשכור דירה גדולה במיוחד, שבה יהיה חדר בנפרד לה ולגרוש שלה.
"זה פתרון יצירתי למצב הכלכלי, שגם יכול להקל עלינו לגדל את הילדים", מסבירה גלית. "זה יכול היה להיות פתרון טוב לשנתיים־שלוש הקרובות, כשהילדים קטנים, כדי שהוא יהיה יותר בבית בשבילם. הוא חשב על זה, אבל סירב להצעה בסופו של דבר".
בראייה לאחור, גלית מודה שהגירושים היו אסון פיננסי. "אם היתה אפשרות הייתי מעדיפה לנסות להישאר בנישואים, או לכל הפחות לחכות עד שהמצב הכלכלי שלנו יתייצב. אבל הגענו למצב שרבנו כל יום, כל היום. לא היה מה לשקם, וגם לא רצון מצדו של הגרוש".
גלית מספרת על חברות שלמדו מהניסיון שלה, ודוחות פרידה מבן הזוג, או מוותרות עליה כליל. "יש לי חברה שרוצה להתגרש כבר שנה, אבל לא עושה את זה מאחר שהמצב הכלכלי שלה ושל בעלה לא טוב. יש לי גם חברה עם שני ילדים שגרה בצפון תל אביב ולא רוצה לוותר על הנוחות. היא יודעת שרמת החיים שלה תיפגע במקרה של גירושים, אז היא מעדיפה להישאר עם הבעל. אם מישהי רוצה להתגרש ואין לה כסף בצד — אני ממליצה לה לא להתגרש. לפני כמה זמן התקשרה אלי מישהי במצב כלכלי לא טוב, עם שלושה ילדים. היא רצתה להתייעץ אתי לגבי גירושים ואמרתי לה שתחכה שנתיים־שלוש. גירושים זה התאבדות כלכלית".
"אני עדיין נעזר בהורים"
מצבם הכלכלי של סער וגרושתו טוב יותר מזה של גלית והגרוש שלה. "אם נמכור את הדירה שלנו, לשנינו תהיה יכולת לקנות דירה אחרת. אין לנו משכנתא על הדירה המשותפת וכל אחד יוכל לקנות דירה משלו ולעמוד בהחזר החודשי של המשכנתא. אני מרוויח יפה וגם גרושתי, ושנינו יכולים להסתדר", הוא אומר.
ואולם, הדבר שהם לא מצליחים להסתדר אתו הם הגירושים עצמם. הם היו פרודים במשך שנה והתגרשו לפני שנה וחצי. הם גרים בצפון השרון ויש להם שני ילדים מתחת לגיל עשר. גרושתו של סער בחרה להוציא אותו מהבית באמצעות שוטרים כשהיא מאשימה אותו באלימות – האשמות שמהן הוא זוכה.
כיום סער משלם דמי שכירות של 5,000 שקל שקל בחודש, בעוד גרושתו גרה בבית שרכשו יחד. "במשך שנתיים וחצי אנחנו בדיונים לגבי חלוקת הרכוש והסדרי ראייה, והסוף לא נראה באופק", הוא מספר. "הזמן עובר, ובשלוש השנים האחרונות מחירי הדירות בשכונה שלנו עלו בקרוב ל–25%. אם היינו מוכרים את הבית לפני שלוש שנים, וכל אחד היה קונה דירה חדשה, היא ואני כבר היינו מרוויחים את העלייה הזו על הדירות שלנו".
מאחר שאין הסדר באופק והליך הגירושים מתמשך, סער מעיד שהוא שוקע מדי חודש עמוק יותר במינוס. "אני בהיי־טק ומרוויח הרבה מאוד, אבל עדיין נעזר בהורים. יש לי שכירות של 5,000 שקל בחודש, מזונות זמניים של 5,000 שקל בחודש עד שיהיה הסכם, עורכי דין, פסיכולוגים. גירושים זו תעשייה שלמה. היינו בתהליך גישור שנכשל. אחרי זה הלכנו לעוד מגשר שלוקח 5,000 שקל על שלוש שעות. צריך גם חוות דעת של פסיכולוגים עבור הילדים וכל חוות דעת עולה 20 אלף שקל.
"אנחנו קנינו את הדירה ביחד, אבל זה לא ברור שהדירה מתחלקת חצי־חצי. גרושתי רוצה את כל הדירה לעצמה. הצעתי לה לקבל 60% מהדירה ועדיין לא הגענו לפשרה. אני חושב שבתהליך גירושים, בשלב ראשון צריך לחלק הכל חצי־חצי. כמו שיש פסיקת מזונות זמניים, צריכה להיות פסיקת רכוש זמני. אם יש חילוקי דעות אחרי זה, אפשר להתווכח על הסכומים".
"לפעמים גירושים הם לוקסוס לאנשים עשירים"
עו"ד יהודית מייזלס, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מטפלת במקרים כמו אלה של גלית וסער לעתים קרובות. "היום היתה אצלי לקוחה שמתלבטת אם להתגרש", היא מספרת. "היא ובעלה גרים בבית בראשון לציון עם משכנתא, ודיברתי איתה על כך שהמשפחה הישראלית הממוצעת לא באמת ערוכה להתחלק לשניים.
"אנחנו חברה של רוכשי נדל"ן, לא שוכרי נדל"ן. אנשים מתחתנים וקונים דירה עם משכנתא גבוהה למדי. שני שכירים ממוצעים שרוצים לחלק את היחידה הכלכלית לא יכולים לעשות זאת. הנחת המוצא היא שהדירה מתחלקת חצי־חצי, אבל שוכחים שיש צד שלישי – הבנק. בסוף כל צד יוצא עם מעט מאוד כסף, שלא מספיק לרכישת שתי דירות. בני הזוג נהפכים מיחידה כלכלית אחת עם נכס, לשתי יחידות בלי נכס".
גם ילדים משחקים תפקיד בענייני הנדל"ן של לאחר הגירושים. הורים לילדים שמתגרשים צריכים לעבור, כל אחד מהם, לדירה גדולה מספיק כדי שיהיה בה מקום עבור הילדים, לא פעם שניים או שלושה. כך, אם בני זוג המתגוררים בדירת חמישה חדרים מתגרשים ומחלקים את הדירה "חצי־חצי", הם לא מחלקים שלושה חדרים להורה אחד ושניים לשני. כל אחד מהם צריך לעבור לדירה גדולה דיה – אם לא חמישה חדרים, אז לפחות שלושה או ארבעה.
מייזלס מספרת עוד על הלקוחה שהתייעצה אתה כי לה ולבעלה "יש בית בראשון לציון ששווה 4 מיליון שקל. לכאורה זה מצב טוב. אבל 50% מהבית ממושכנים לבנק, וההחזר החודשי הוא 8,000 שקל. יש להם גם שלושה ילדים ושתי משכורות שמאפשרות להם לסגור את החודש. האשה הזו הגיעה אלי לבדוק את הזכויות שלה. היא מבינה שאולי לבעלה יש יכולת השתכרות גבוהה, אבל הוא עזב את העבודה שלו כדי לרדוף אחרי חלום הסטארט־אפ, אז כרגע הוא לא מרוויח הרבה, והיא גם לא תקבל מזונות גבוהים. גם אם יום אחד הסטארט־אפ יצליח – בתור הגרושה שלו, היא לא תקבל חלק בזה.
"היא חשבה שהיא תוכל להישאר לגור בבית, ושאולי מאחר שלבעלה יש יכולת השתכרות גבוהה והיא מרוויחה מעט, היא תוכל לקבל גם מזונות אשה, בנוסף על מזונות הילדים, ולשלם בעזרתם את המשכנתא – אך היא כנראה לא תקבל מזונות כאלה. אחרי הפגישה אתי היה לה ברור שהיא לא תוכל לקנות את החלק שלו בבית, והוא כנראה לא יוכל לקנות את החלק שלה. סביר להניח שהוא לא יסכים לאפשר לה להישאר בדירה, לשלם את המשכנתא שלה ולשלם גם דמי שכירות עבור דירה משלו".
מייזלס משערת שהאשה, שהגיעה לפגישה במצב נפשי קשה, יצאה ממנה עם הבנה שיהיה לה קשה לקיים את עצמה במקרה של גירושים – והיא תשקול שוב את רצונה להתגרש.
גם הפנטזיה לקנות את חלקו של הצד השני בדירה היא לא תמיד בת מימוש. שוב, השותף השלישי בזוגיות, להלן הבנק, לא תמיד מאפשר זאת. "גם אם צד אחד מצליח לגייס את הכסף, נגיד מהמשפחה שלו, הבנק לא ממהר להעביר אליו את המשכנתא, כי הוא רוצה ערב שני טוב. בדרך כלל הבנק נותן משכנתא לזוג שקונה את הדירה, ובגירושים הוא לא רוצה לתת משכנתא רק ללווה אחד", אומרת מייזלס.
אחד הפתרונות שמוצאים זוגות המבקשים להתגרש מבלי להתרושש כליל הוא לשנות מקום מגורים. "משפחה שגרה בתל אביב, לעתים מתפרקת לשניים בעיר אחרת, שבה המגורים זולים יותר. לפעמים רק האשה, שהיא בדרך כלל הצד החלש יותר מבחינה כלכלית, לא יכולה להישאר בתל אביב, ואז צריך למצוא פתרונות יצירתיים. היו לי לא מעט הסכמים שבהם לאב היה חשוב שהאם תישאר קרוב לביתו, כדי לנהל משמורת משותפת, והיתה לו יכולת כלכלית לתגמל אותה כך שהיא תוכל להישאר בתל אביב", היא מוסיפה.
עם זאת, לפי מייזלס, "לפעמים הגירושים הם לוקסוס לאנשים עשירים, סוג של מותרות. יש מחקרים שמראים שבעתות של משבר כלכלי, שיעור המתגרשים יורד. לא אגזים אם אומר שאנשים שבודקים את המצב הכלכלי שלהם לפני שהם מתחילים בתהליך, לא מתגרשים. לפעמים אנשים מתייעצים אתי, מחכים וחוזרים אחרי כמה שנים. לעתים המשכנתא קטנה יותר או שהילדים גדלים. אנשים שלא יכולים לפרק את החבילה מבחינה כלכלית, נשארים יחד, אך הם לא בהכרח מאושרים יותר.
"אנחנו רואים יותר ויותר מקרים שבהם בני הזוג נשארים כלואים תחת קורת גג אחת, כי אין להם פתרון. גם אם הם בתהליך גירושים, הם נשארים באותו בית, כי תהליך יכול להימשך גם שנים. יש לי כמה וכמה תיקים שבהם בני הזוג נמצאים באותו בית. לפעמים יש ריב מי ישן בחדר השינה ומי בסלון. לפעמים הם מחלקים ביניהם את השבוע – באיזה ימים אחד מהם יישן בבית והשני אצל הוריו".
מגמה נוספת שמתפתחת על רקע העלייה במחירי הדיור היא ירידה בשיעורי הבעלות על דירות בישראל, אף שהם עדיין גבוהים ביחס לעולם המערבי. משמע, יש בני זוג שמתגרשים שכשאין ברשותם נכס, ובחלוקה של המשפחה לשתי יחידות, דמי השכירות החודשית מוכפלים.
"גם זה לא פשוט, כי דמי מזונות ילדים מורכבים בין היתר מדמי מדור, המיועדים למימון דיור לילדים, והם גבוהים יותר במקרה שהמשפחה גרה בשכירות", מסבירה מייזלס. "אם האמא גרה בשכירות, דמי המדור נגזרים מדמי השכירות. אם האמא משלמת משכנתא, יש גישות שונות איך מחשבים את דמי המדור, והם בדרך כלל נמוכים יותר".
